הקדמה - מילון למונחי הדיפלומטיה
 

תחילתו של המילון למונחי הדיפלומטיה בראשית שנת תשמ"ג, עם פנייתו של משה יגר, סגן המנהל הכללי של משרד החוץ, אל יגאל ינאי, המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית, בבקשת עזרה מן האקדמיה בחיבור מילון למונחים בדיפלומטיה. בעקבות פנייה זו הוחלט לכונן ועדה למונחי הדיפלומטיה באקדמיה ללשון העברית בראשותו של חיים רבין, חבר האקדמיה.
 

משה יגר פנה אל עובדי משרד החוץ בארץ ובחוץ לארץ ואל גמלאי המשרד בבקשה לשלוח מונחים הדורשים חלופות עבריות. עיקר המצע היה אפוא המונחים שהתקבלו בעקבות פנייה זו. נעשה שימוש גם בספרות המקצועית בדיפלומטיה ובמשפט הבין-לאומי, ובעיקר במילון הצרפתי: Dictionnaire de la terminologie du droit international (ed. J. Basdevant, 1960) ובספר: Satow’s Guide to Diplomatic Practice (5th ed. By Lord Gore, 1979).


הו
ועדה התחילה את עבודתה בשלהי שנת תשמ"ד, ועבודתה נמשכה בהפסקות עד שנת תשנ"ב.


בוועדה שימשו כחברים מטעם משרד החוץ מנכ"לים, סמנכ"לים ושגרירים: וולטר איתן, משה אלוף, משה אראל, יוסף גוברין, אשר גורן, משה יגר, אריה לבבי, יהודה נשיא, שמעיה סמילן, רחבעם עמיר, יגאל ענתבי, אריה קומיי, שבתאי רוזן, יעקב שמעוני (יושב ראש הוועדה בשנות עבודתה האחרונות); ממשרד המשפטים: מנחם זהרי. נציגי האקדמיה ללשון העברית בוועדה היו גד בן-עמי צרפתי, חיים רבין (יו"ר הוועדה), דוד טנא (מתשמ"ה – ממלא מקום היושב ראש) ודניאל שפרבר. מזכיר הוועדה היה יגאל ינאי. ראויה לציון מסירותו הרבה לוועדה ושקידתו על עבודתה.
 

בשנת תשנ"ג התכנס ועד המינוח של האקדמיה ללשון העברית לדון במילון. בעקבות הערותיו של חבר האקדמיה שרגא אירמאי  הוקמה תת-ועדה שתפקידה העיקרי היה למחוק חלופות מיותרות בעברית. חבריה היו משה אראל מטעם משרד החוץ, שרגא אירמאי וגד בן-עמי צרפתי מטעם האקדמיה. המזכירה הייתה רחל סליג. בתום עבודתה של התת-ועדה הובאו השינויים והחידושים לדיון ולאישור של ועד המינוח וּועד הדקדוק (הוועד המשותף).


הנוסח המתוקן של המילון הובא לפני המליאה בישיבתה הרל"א, ביום ו' בטבת תשנ"ז, 16 בדצמבר 1996, ואושר בה.
 

בעת התקנת המילון לדפוס עלו שאלות אחדות והן הובאו לדיון בוועד המשותף. החלטות הוועד המשותף אושרו בישיבת המליאה רל"ח ביום ז' בטבת תשנ"ח, 5 בינואר 1998.
 

משה אראל יעץ למזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית בכל השאלות שעלו בהתקנת המילון לדפוס, והשתתף בכל ישיבות הוועד המשותף והמליאה כנציג אנשי המקצוע. מסירותו הרבה ונכונותו לסייע בכל עת תרמו רבות לסיום הכנת המילון. גם שבתאי רוזן סייע רבות בשאלות הקשורות לסידור המילון. יעמדו שניהם על הברכה.

בהכנת המילון לדפוס עמלו אורלי אלבק, רונית גדיש ורחל סליג מן המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, עירית בריס וסול כהן מן ההוצאה לאור של האקדמיה ללשון העברית.

 

שר החוץ משה שרת והמינוח העברי

התמזל מזלו של משרד החוץ שמייסדו ושר החוץ הראשון של המדינה, משה שרת, היה בקי גדול מאין-כמוהו בלשון העברית. הוא חידש כמה וכמה מונחים בתחומים רבים, ובהם גם מונחים בדיפלומטיה: ייצוג, נוהַל, תחולה, שדֶר.
 

וכך תיאר יעקב צור (בספרו כתב האמנה מס' 4: שליחות דיפלומטית ראשונה בדרום- אמריקה, ספרית מעריב 1981):

 

מצאתי את משה שרת יושב במרפסת מכוסה ירק, נתון כולו במלאכה הכבדה של התאמת הלשון העברית למציאות החדשה של המדינה. איך יאמר אזרח המדינה העברית 'פספורט' ואיך יקרא ל'ויזה' ואיך יתורגם תוארו של 'אמבסדור' וכיצד ייקרא ל'מיניסטר'. דומה שבתוך סבך העניינים המדיניים שהיה נתון בהם, לא היה דבר חשוב בעיניו יותר מאותה מלאכת בראשית של התאמת מונחים חדשים לעידן העצמאות שזכינו לחיות בו מעתה. משנכנסתי פנה אליי ונועץ בי: מה דעתך על 'שדר'? נראה לך מונח טוב כתרגום ל-'message'?

 

המנכ"ל הראשון של משרד החוץ ד"ר וולטר איתן מתאר בספרו בין  ישראל לעמים ("מסדה", תל-אביב 1958, עמ' 185-184) את המסמך "קווים למבנה משרד החוץ ושירות החוץ של המדינה היהודית", שהוכן לאחר החלטת החלוקה של האו"ם מחודש נובמבר 1947.
 

במסמך נאמר כי המנהל הכללי של המשרד יהיה חייב לדאוג "שבהזדמנות הראשונה ייקבעו מונחים עבריים לביטויים השכיחים בנוהג הדיפלומטי. משימות אלו קוימו במועדן, אך מן הדין לציין כי תפקיד 'קביעת המונחים העבריים' בוצע על ידי שר החוץ בעצמו, וכמעט גם לבדו. הייתה זו מלאכה מתוך אהבה שהעשירה את הלשון העברית".

 

***

ביום ט"ו בתמוז התשנ"ט (29 ביוני 1999) חתם שר החינוך, התרבות והספורט הרב יצחק לוי על הודעה שהמילון למונחי הדיפלומטיה אושר במליאת האקדמיה.

ההודעה פורסמה ב"רשומות", ילקוט הפרסומים 4787, ז' באב התשנ"ט (20 ביולי 1999).

המילון יצא לאור בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, ירושלים, התשנ"ט - 1999.