מאגר המונחים של האקדמיה איננו מילון. יש בו כמאה אלף מונחים (רובם מקצועיים ומקצתם מילים מן השימוש הכללי) מתחומים שונים שעסקו בהם ועדות המינוח של האקדמיה. מונחים שלא נקבעו באקדמיה אינם מופיעים בו גם אם הם משמשים בחיי היום-יום (ר' מאגר ולא מילון - על אופיו של המאגר).
במאגר יש כמאתיים ושלושים מילונים שנקבעו בוועד הלשון העברית ובאקדמיה ללשון העברית החל בשנת תרע"ב (1912), חלקם מילונים שעדיין לא פורסמו (ר' מקורות המאגר).
המאגר הועמד לרשות הציבור בתמוז תשס"א (יולי 2001) במהדורה ניסיונית. אנו שוקדים כל העת על קליטת מונחים חדשים ועל עדכון המונחים הקיימים (ר' מלאכת העדכון). בכל פרק זמן (כחודש-חודשיים) נערך עדכון של המאגר באינטרנט.
המאגר מציע אפשרויות אחזור מגוונות הנובעות ממבנה המאגר (ר' מבנה המאגר).
אנו מפצירים בציבור המשתמשים להעיר לנו על כל טעות שמתגלה במאגר, על מונחים החסרים בו וכל הערה לשיפור (ר' משוב).

מאגר ולא מילון - על אופיו של המאגר
מבנה המאגר
מקורות המאגר
מלאכת העדכון
משוב

מאגר ולא מילון - על אופיו של המאגר

 

מאגר מונחים ולא מילון
מאגר המונחים אינו מילון. יש בו רק מונחים מן המקצועות שעסקו בהם ועדות המינוח. אין בו אפוא מילים נפוצות (כגון הפעלים אכל, חיכה, ישן; השמות קבצן, מדרשה, סכך, במאי, נפלא, מקסים). כמו כן יש מקצועות שלא נקבעו בהם מונחים (רוקחות, בלשנות, אדריכלות).
אם כן, אל יצפה המעיין למצוא במאגר את כל המילים שבלשון העברית.

האופי המרובד של המאגר
המאגר אינו עשוי מקשה אחת: המונחים נקבעו בזמנים שונים, בידי ועדות שונות, במקצועות שונים. לא פלא אפוא שהמעיין במאגר ימצא כנגד מונח אחד בלועזית מונחים שונים בעברית וההפך.
לעתים השוני במונחים הוא תוצאה של התפתחות בשפה במשך השנים. במקרים אלו תבוא הערת עריכה לצד המונח הישן שתציין את המונח המעודכן (ר' מלאכת העדכון). לדוגמאות עיין במונחים: 'ממעך', 'תמסיר', 'קימום'.
לעתים השוני במונחים נובע מהבדלי משמעות במקצועות שונים. לדוגמה:
integrity; trigger.

נגישות
המאגר חושף לפני הציבור מונחים שהיו נסתרים בפינות נידחות: פורסמו בפרסומי ועד הלשון ("זכרונות ועד הלשון", הגיליונות הראשונים של כתב העת "לשוננו") ובמילונים שאזלו. עתה הם נגישים לכל מתעניין. לדוגמה: הרשימות מונחי גני הילדים (תרע"ב), ברכות ובטויי נמוס (תרפ"ח), המונח מַשְׁחֵן (כימיה, תרפ"ח), גַּלְגִּלַּיִם (=קורקינט; התעמלות, תרצ"ז).

מילים חדשות
רוב הערכים במאגר אינם חידושי לשון, והם לקוחים מן המילון העברי הכללי. מקצת חידושי הלשון הומצאו בוועדות האקדמיה, כגון יעפת, קדימון, מהלום, ומקצתם אומצו מן הציבור, כגון חייזר, מבואה, מגדר, ישרה, פיתוח בר-קיימה.
ויש שהחידוש אינו אלא גאולה של מילה מן המקורות, כגון עיצומים, פונדה, צוער, שיחור.

הגדרות
לרוב אין המונחים באים בלוויית הגדרות. עם זאת במילונים אחדים ניתנו הגדרות למונחים מטעם אנשי המקצוע, והן מובאות בסוגריים מרובעים לאחר המונח (בסוגריים מרובעים מובאות גם הרחבות אחרות, כגון עניינים לשוניים).
 

מבנה המאגר
המאגר בנוי כמסד נתונים. כל יחידה במסד עשויה להכיל את הרכיבים האלה:
- המונח העברי והמונח הלועזי המקביל.
- הערך שהמונח משויך אליו.
- המילון שהמונח כלול בו ושנת פרסומו של המילון.
- הערת עריכה.

המונחים
היחידות הבסיסיות של המילונים הם מונחים - מונח עברי ומונח לועזי מקביל.
המונח יכול להיות בן תיבה (מילה) אחת.
דוגמות: אַקְוָה, דִּמּוּת; panel, skateboard.


המונח יכול להיות צירוף תיבות (צירוף מילים).
 דוגמות: אֵזוֹר תִּפְעוּל, דּוּ-עָלוּם, יְחִידַת עִבּוּד מֶרְכָּזִית;  reaching out, open air museum

התיבות המרכיבות את המונח עשויות לבוא בצורה שאינה ערך מילוני, כגון צורת רבים, צורת נסמך, צירוף יחס.
דוגמות: מוּפִינִים, חֶבְרַת (הֶזְנֵק), כַּדִּין; views, prisoner's (petition)

לעתים יש כמה מונחים חלופיים:
פסיק בין המונחים החלופיים מציין שהמונחים נרדפים.
דוגמות:   כּוֹחוֹ יָפֶה, תָּקֵף - valid
               דַּף - leaf, folio
הסימן
נקודה ופסיק בין המונחים החלופיים מציין שיש הבדל משמע ביניהם.
דוגמות:  כִּנּוּס; אֲמָנָה; נֹהַג - convention
              רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה - prime minister; minister president; premier...


לעתים באה לאחר המונח הערה בסוגריים מרובעים. להערות יכולים להיות התפקידים האלה: ציון תחום חלותו של המונח, הגדרת המונח, דוגמות שימוש, פרטים דקדוקיים [רבים, חלק דיבור]; במונחים לועזיים - גם שפת המקור.

במילונים של עשרות השנים האחרונות - המונחים הלועזיים הם באנגלית; במילונים מימי ועד הלשון - המונחים הלועזיים הם בלשונות אירופיות שונות: גרמנית, צרפתית (ואף רוסית ויידיש). בשמות בעלי חיים וצמחים ובאנטומיה - בא כנגד המונח העברי מונח לטיני.
בשלב זה הוכנסו למאגר רק המונחים האנגליים והלטיניים.
אל מונח עברי אפשר להגיע דרך אחזור ערך או דרך אחזור תיבה. אל מונח לועזי אפשר להגיע דרך אחזור ערך לועזי או דרך אחזור תיבה אנגלית או דרך אחזור תיבה לטינית.


הערכים
לכל תיבה (מילה) במונח נקבע ערך מילוני.
הערך הוא הצורה הגרודה של המילה. בערך העברי צורת היחיד בנפרד - בשם, וצורת הנסתר בבניין הנתון ובזמן הנתון - בפועל. יש מקרים שבהם נקבע ערך שאינו צורת היחיד - כשצורת היחיד אינה קיימת בפועל (כְּבָסִים, כִּלְאַיִם) או כשהצורה הנוטה אינה קשורה קשר אוטומטי לצורת היחיד (שִׁלּוּמִים; מִגְזָרַיִם; פַּרְפְּרָנִיִּים - שם משפחת צמחים, וכך גם שמות קבוצות אחרות בצמחים ובבעלי חיים).
הערכים מחולקים לשתי קבוצות: השמות והפעלים. בקטגוריית הפועל נכללו רק פעלים שיש להם זמן (עבר או עתיד) וכן צורות מקור (במילונים הישנים הפועל הוצג על ידי צורת המקור). בשמות כלולים שאר הערכים, ובהם שמות עצם, שמות תואר, צורות בינוני, שמות פעולה, מילות יחס, תוארי פועל, שמות פרטיים, שמות ייחוס, ראשי תיבות וקיצורים.

הערך העברי נרשם בצורה התקנית של המילה כפי שקבעה האקדמיה. לעומת זאת המונחים באים כפי שהם פורסמו בזמנם. לעתים אפוא יש הבדלים בניקוד ובצורה בין הערך ובין המונח. במקרים אלו נרשמת הערת עריכה ובה מופיע המונח בצורתו התקנית.
הערכים הלועזיים נתונים בעיצומה של התקנה.

כאשר לערך אחד יש משמעויות מילוניות שונות, נרשם הערך כמספר המשמעויות שלו (המשמעות מצוינת במפורש במצג אחזור ערך, ואילו בטבלאות המונחים המשמעות נרמזת במספר לצד הערך). המונחים השייכים לערך ממוינים לפי המשמעויות.
דוגמות:

הערך

המשמעות

 רוּחַ

 נפש, שד, "רוח הקודש"

 רוּחַ

 אוויר, תנועת האוויר, הבל

 רוּחַ

 כיוון, צד

 

ערך לועזי

המשמעות

fair

   just

fair

   agreeable

fair

   festival

 

אל ערך עברי אפשר להגיע דרך אחזור ערך או דרך אחזור שורש. אל ערך לועזי אפשר להגיע דרך אחזור ערך לועזי.
 

השורש
לכל ערך עברי נרשם שורש (השורש מופיע במצג אחזור ערך).
דוגמות:

השורש הערך

זכי

מִזְכֶּה

ספר

סִפְרוּת

ספרת

סִפְרוּת

במקרים האלה לא נרשם שורש אלא נטע (היינו צורת היסוד של הערך):

המשמעות השורש (=נטע) הערך סוג הערך
 מחלקת המדינה  מַחְמָ"ד  מַחְמָ"ד  ראשי תיבות
 מקל +אור  מַקְּלוֹר  מַקְּלוֹר  הלחמים
   רַדְיוֹ  רַדְיוֹ  מילים שאולות
   יַעֲקֹב [ולא: עקב]
 
דַּגְלֶס
 בְּאֵר שֶׁבַע
 יַעֲקֹב
 דַּגְלֶס
 בְּאֵר שֶׁבַע
 שמות פרטיים
    אֵירוֹפָּה  אֵירוֹפִּי  שמות ייחוס
   כַּלָּנִית [ולא: כלל]
 דֹּב [ולא: דבב]
 כַּלָּנִית
 דֹּב
 שמות צמחים ובעלי חיים
 

המילון
המילון הוא רשימת מונחים במקצוע מסוים שהוכנה בידי ועדה  מוועדות המינוח המקצועיות ופורסמה או רק אושרה במליאת האקדמיה.
שם המילון מופיע בצורה מקוצרת ולצדו כתובה השנה העברית והשנה הלועזית שבה הוא פורסם או שבה הוא אושר. לעתים יש כמה מילונים בעלי אותו שם מקוצר והם מובחנים לפי שנת הפרסום או האישור.
במילון שעדיין לא אושר במליאת האקדמיה ונקלט במאגר - במקום השנה העברית נרשם "זמני", ובמקום השנה הלועזית נרשם "1900".
במילונים הנושאים את השם שימוש כללי באות המילים בשימוש כללי שהובאו לאישור מליאת האקדמיה מטעם הוועדה למילים בשימוש כללי. המילונים סודרו לפי השנים שהמילים נקבעו בהן.
במילונים הנושאים את השם מינוח באים מונחים שונים שהובאו לאישור מליאת האקדמיה מטעם ועד המינוח ולא במסגרת רשימת מונחים מקצועית.

הערות העריכה
מכיוון שהמונחים באים במאגר כפי שהם נקבעו בזמנם, נדרשות לעתים הערות עריכה לאור קביעות חדשות הן במינוח הן בדקדוק.
ההערות הן בעיקר מן הסוגים האלה: שינוי דקדוקי (שינוי בצורה, במין הדקדוקי, בצורות הנוטות וכיו"ב); שינוי במונח (החלפה, תוספת, ביטול, התרה); תיקון במונח הלועזי, בעיקר בכתיב.
כמו כן נרשמות הערות עריכה למונחים שיש בהם סימני דפוס מיוחדים [סימנים מבחינים, סימנים מתמטיים, אותיות יווניות] שבשלב זה אי אפשר לקלוט אותם במאגר.
ההערות באות מתחת למונח העברי באות קטנה.

 דוגמות להערות עריכה
 

הערת העריכה המונח סוג ההערה

 חַיְשָׁן (חי"ת בפתח, יו"ד בשווא)
 מְפַלֶּסֶת
 שְׁרִיר (שי"ן בשווא)
 הותרה גם הצורה כַּדּוּרֶגֶל (בתיבה  אחת) לציון שם המשחק.

 חִישָׁן
 מַפְלֵסָה
 שָׁרִיר
 מִגְרַשׁ כַּדּוּר-רֶגֶל

 שינוי בצורה

 מִכְסוֹת (מ"ם בחיריק, כ"ף בשווא)

 דְּגִימַת מְכָסוֹת

 שינוי בצורת הרבים

 עַדְשַׁת-
 כְּפָפוֹת
- (כ"ף בשווא, פ"א בקמץ)

 עֶדְשַׁת הַמַּיִם
 כִּפְפוֹת אִמּוּן

 שינוי בצורת הנסמך

 חֲנִיכַיִם צְמוּדוֹת

 חֲנִיכַיִם צְמוּדִים

 שינוי במין הדקדוקי

 מַצְמֵד [על פי טכניקה תש"ו]

 מַקְשֵׁר [טכניקה תרפ"ט]

 החלפת מונח

 רק מַצָּג

 מַצָּג סִפְרָתִי, צָג סִפְרָתִי

 ביטול מונח

 המונח הופרד לשני מונחים:
יַלְקוּט
anthology
מִקְרָאָה
chrestomathy, reader

 מִקְרָאָה, יַלְקוּט -  anthology, chrestomathy

 הפרדת מונח

 בשימוש הכללי - אַקְוָה

 אַקְוִיפֵר

 תוספת למונח

 הותרה הצורה מִסּוּי

 הַטָּלַת מִסִּים ["מיסוי",  ששימש לעניין זה, נפסל ואין להשתמש בו.]

 התרת מונח

preprint 

 pre-prin

 תיקון במונח הלועזי

 להוסיף את האות היוונית סיגמה בהערה למונח

 סכום [ ]

 סימן מיוחד

 

* * *

 

מקורות המאגר

מקורות המאגר הם רשימות המונחים של האקדמיה ושל ועד הלשון שיצאו לאור כמילונים עצמאיים או פורסמו ב"זכרונות ועד הלשון", בכתב העת "לשוננו", ב"זיכרונות האקדמיה" או ב"רשומות". בשנים האחרונות נקלטים במאגר המונחים מילונים ורשימות מונחים בסמוך לאישורם במליאה ולפני הוצאתם לאור.
רשימות המונחים במקורן שונות זו מזו בדרך העריכה ובפרטי המידע הכלולים בהן. ארגון המונחים במאגר ממוחשב היה כרוך בהאחדת דרך ההצגה של המונחים ובוויתור על מקצת הפרטים שהיו במקור, כגון מיון לפי נושאים ומונחים לועזיים שאינם באנגלית.
למקצת פרטי המידע החסרים יש רמז במאגר: לצד מונח המלווה באיור במקור - באה כוכבית; לצד מונח המלווה בהערת שוליים במקור - באות שתי כוכביות. כאשר במקור אין מול המונח העברי מונח באנגלית מוצגת בשלב זה משבצת ריקה בחלקים הלועזיים.
 

דוגמה למילון ישן: המנורה חלקיה

 

מלאכת העדכון

במזכירות המדעית של האקדמיה ללשון שוקדים כל העת על עדכון ותיקון של המאגר:
- קליטת מילונים חדשים;
- שיוך מונחים לערכים, קביעת שורשים ונטעים לערכים, מיון ערכים למשמעויות במידת הצורך;
עדכון הערכים והמונחים לפי החלטות האקדמיה במינוח ולפי קביעות האקדמיה בדקדוק;
תיבת הערות עריכה;
- תיקון שגיאות שנחשפות במהלך העבודה ובהגהת המאגר;
רישום ערכים באנגלית.

בעת העדכון צצות בעיות הדורשות בירורים עקרוניים ושיקול דעת דקדוקי או מילוני, ולכן אין להן פתרונות מהירים ומידיים. המזכירות המדעית נועצת בוועדות של האקדמיה לשם כך, וההחלטות מוחלות במאגר.

 
משוב

המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון מבקשת מציבור המשתמשים להעיר על כל בעיה שצצה במהלך השימוש במאגר, ובעיקר בעיות במינוח עצמו.
הבעיות נרשמות, והטיפול בהן נעשה לפי סדר העדיפות שנקבע באקדמיה.

 
דוגמה למילון ישן

המילון המנורה חלקיה

פורסם ב"זכרונות ועד הלשון", מחברות א' ב' ג', תרע"ב-תרע"ג (צולם מתוך המהדורה השנייה, ירושלם תרפ"ט). במילון זה אין כלל מונחים לועזיים אלא רק הגדרות, והוא מלווה באיור.

הסימנים מצד ימין הם "הסימנים שמשתמש בהם הועד להראות מקור המלים": כוכבית - תלמוד ומדרשים; אליפסה שכובה - "מלה מחדשת ע"י הועד"; אליפסה זקופה - "מלה מהספרות שנקבעה למשמעות זו ע"י הועד".

  


 

שימוש כללי